לא, זה לא הכוונה לשיר של נתן גושן.
הכוונה היא לחיים שלנו.
אני לא יודעת מה איתכם , אבל אני מרגישה שלכולם יש תמיד פנים אחרות..
כל מקום צריך להשתדל להיות משהו אחר..
בבית ספר, למשל, כולם כל הזמן מעמידים פנים.. ליד המורים והמלהלת צריך להיות 'הילדים הטובים',
ליד החברות והחברים צריך להיות 'המגניבים והמקובלים',
ליד ההורים והמשפחה.. ברחוב, באוטובוס, בכל מקום בעצם.
לפעמים אני מרגישה שאף אחד לא באמת הוא. כאילו.. כאילו כולם מתחפשים למשהו אחר, שזה לא הם.
ואני לא אומרת שאני לא עושה את זה. כולנו עושים את זה.
זה כבר נהיה בטבעיות.. אפילו בלי ששמים לב!
וזה דורש מאמץ.. ה ר ב ה מאמץ!
כל הזמן צריך ללבוש 'פנים אחרות' כדי להיות מה שאנשים רוצים שניהיה.. זה מעצבן!
וזה קשה!
אז בשביך מה זה טוב ?!
כדי שיאהבו אותנו ?! אני בטוחה שיש אנשים שיאהבו אותנו כמו שאנחנו..
;){kind=link}